פסק-דין בתיק ב"ל 2816-06

1.         התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר במחלה בעור ממנה הוא סובל כ"פגיעה בעבודה", כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק). 

תביעת התובע נדחתה ע"י הנתבע במכתב דחיה מ-11.6.06 בנימוק, כי אין קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין האלרגיה בעור ממנה הוא סובל, בין היתר, מאחר והאלרגיה הופיעה אצל התובע גם בכפות הרגליים, כאשר המגע של התובע עם חומרים שונים היה בידיו.

כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה בתיק שלפנינו.

2.         התשתית העובדתית בעניינו של התובע, כפי שנקבעה על-ידי כב' השופטת קוטן, היתה כי התובע עבד כמפעיל מכונת דבק במפעל "בסט קרטון" מחודש 3/02 ועד היום.

            במסגרת התשתית העובדתית אף נקבע, כי התובע נחשף לדבק עמילן, אשר מרכיביו הינם:

            סודה קאוסטית, עמילן, בורקס, שרף, מים ממוחזרים, מסירי שמן, מסירי צבע וצבע הדפסה (דיו).

            כן נקבע, כי התובע נחשף לדבק העמילן, בעת שטיפת המכונה ובעת טיפול בתקלות תפעוליות, בתדירות שפורטה בסעיף 3ד' להחלטת השופטת קוטן בדבר מינוי מומחה.

באשר לאמצעי המיגון נקבע, כי המפעל מספק כפפות לעובדים.

3.         בעניינו של התובע, מינתה כב' השופטת קוטן את פרופ' רוני וולף, מומחה בתחום רפואת העור, כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

פרופ' וולף ציין בחוות דעתו, כי התובע נמצא רגיש לפורמאלדהיד.

בחוות דעתו ציין פרופ' וולף, כי האבחנה בעניינו של התובע אינה ברורה ויכולה להיות משלושה סוגים, אולם מיקום הפריחה, סדר הזמנים של הופעת הפריחה, והרגישות לפורמאלדהיד שנמצא בדבקים, מצביעים על קשר סיבתי בין הפריחה בכפות ידיו של התובע לחשיפתו לדבק בעבודתו.

הבעיה שהטרידה את פרופ' וולף, הינה:

"אם הפריחה נגרמה עקב חשיפת הידיים לדבקים בעת העבודה, כיצד נסביר את הופעת המחלה גם ברגליים?"

בסיכומו של דבר הגיע פרופ' וולף למסקנה, כי למרות שקיימים מאפיינים רבים המצביעים על קשר סיבתי רפואי בין הפריחה בכפות ידיו של התובע לבין חשיפתו לדבק בעבודה, ופרופ' וולף ציין, כי:

"הייתי יכול בקלות לקבל את הפריחה כמחלת מקצוע אילו היתה הפריחה ממוקמת רק לאזור החשיפה לחומרים ..."

 הרי מאחר וקיימת פריחה גם ברגליים, לא מאפשרת לו לקבל את הקשר הסיבתי.

4.         על יסוד חוות דעתו של פרופ' וולף, הגיעה, בסופו של דבר, השופטת  קוטן למסקנה, כי דין התביעה להדחות, וזאת למרות שד"ר טרטנר, המומחה מטעם התובע, ציין, כי פורמאלדהיד הינו אלרגן בו משתמשים, גם בתעשיית העור והנעליים, דבר שיכול להסביר את הפריחה בכפות הרגליים.

5.         התובע ערער לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי נתן תוקף של פסק-דין להסכמת הצדדים, על פיה יוחזר עניינו של התובע לבית הדין האזורי, תוך מתן אפשרות למערער להמציא חוות דעת מעודכנת של ד"ר טרטנר, ולאחריה הפניית עניינו של התובע, פעם נוספת, לפרופ' וולף, כאשר הודגש, כי על פי התשתית העובדתית שנקבעה בתיק, נעליו של המערער או גרביו לא כללו את הדבקים בהם עסק במסגרת עבודתו (עיין פסק דין בתיק עב"ל 119/10, מתאריך 14.4.11).

התובע הגיש חוות דעת מעודכנת של ד"ר עקיבא טרטנר הנושאת תאריך 24.5.11, ועניינו של התובע הועבר אלי להמשך טיפול.